תסמונת מלכת היופי

תשעה חודשים שלמים חלפו מאז הרימו שחקני נבחרת גרמניה את הגביע המוזהב בגמר אליפות העולם בברזיל. אין כנראה אף אוהד כדורגל באשר הוא שישכח איפה ראה את ההנפה הזו. אני לדוגמא, עמדתי באולם במועדון של מעונות הסטודנטים בפרייבורג, יחד עם מאות סטודנטים - חלקם גרמנים, חלקם לא - וצפיתי בהתרגשות, לצד גרמנים עם עיניים דומעות, בפיליפ להאם מרים את הגביע אל על לקול תרועות האוהדים, באצטדיון ובאולם הקטן בפרייבורג. גם השחקנים של הנבחרת הגרמנית לעולם לא ישכחו את הרגע הזה, בו שיחררו קיטור של יזע, דם ודמעות משלושה שבועות מאמצים במיוחד. אחדים מהם אולי, ירצו לשכוח את האדם שאיתו חגגו את הזכייה המבורכת באותו לילה. 

אומרים שמאחוריי גבר מצליח, עומדת אישה, זה נכון גם לגבי שחקני כדורגל. מעבר לתשומת לב שהן רוכשות במדורי הרכילות, לוואג - Wife and Girlfriend aka WAG - השפעה מכריעה על מצב רוחו של השחקן ומעבר לכך. כבר כתבתי פה בבלוג על חברתו הספרדייה של דה חאה שהעמידה על הרגליים את כל מנצ'סטר בעקבות האמירות שלה. למאמן איפוא יש את האחריות לדאוג להציב גבולות שהחברה או האישה של השחקן מנועה מלחצות. כל מי שעבר משברים על רקע רומנטי [ומי לא בעצם] יודע כמה זה משפיע על חיי היומיום. כמה פעמים ייחלנו לא לצאת מהמיטה בבוקר וללכת לעבודה, לא לשבת בשיעור מרדים אלא להישאר בבית ולהמשיך לבכות על מר גורלנו. רובנו לא יכולים לוותר על השגרה, כך גם הכדורגלנים, שבדומה אלינו ימשיכו להגיע לאימונים ולמשחקים. חלקם ישאירו את טרדות החיים בבית ויתרכזו במתרחש על המגרש, בעוד אחרים יתנו ללב השבור להשפיע על הביצועים שלהם. נכון, ממש כמונו, גם הם בני אדם. פרידה היא גם אחת הדרכים בהם פרשנים משתמשים על מנת להסביר בירידה ביכולת של שחקן. הדוגמא הכי טובה היא רונאלדו שעל פי השמועות נפרד מחברתו הדוגמנית אירנה שייק ממש לאחר טקס כדור הזהב, מאחר והדוגמנית סירבה להגיע לחגיגות יום הולדתה של אמו. היכולת של רונאלדו במגרש באמת הייתה לא טובה באותה תקופה. הפרשנים לא הפסיקו לספור את ימי בצורת השערים שלו וגם הוא נראה כמתוסכל מאוד על הדשא. ההסבר המתבקש: רונאלדו שבור הלב עצוב מהפרידה מבת זוגו ואינו מצליח להתרכז במשחק. הרכילאים המשיכו לרחרח מסביב לזוג על מנת להבין את הנסיבות לפרידה ולנסות להשיג תמונות של לבבות שבורים. 

גם במונדיאל האחרון נמרחו תמונות פפראצי של בנות הזוג של השחקנים בכל צהובון וברחבי הרשת. הן נצפו בטריבונות, לבושות בחולצות הנבחרת הנושאות את מספרם של בני הזוג, על חוף הים הברזילאי, יחד עם החברות או האחרות ובסיום הטורניר, חוגגות עם השחקנים המאושרים עד הבוקר. עיתוני הרכילות בעולם עוסקים תדיר בצילום אורב של בנות הזוג, בעיקר היפות והמסקרנות שבהן, אבל במונדיאל הן נחשפו לעיני העולם כולו כסייד קיק המושלם לגבר האלוף. לא חלף זמן רב מחריטת הניצחון והעיתונים הצטערו ושמחו כאחד לשלוף את תמונות הזוגות מהמונדיאל כדי לחשוף כי חמישה שחקנים מובילים של נבחרת גרמניה נפרדו מבנות הזוג, בתרבות הגרמנית השחקנים הללו זוכים לסיקור קבוע, אבל המונדיאל הטיס רבים מהם לככב גם במדינות אחרות. מה גרם להם לפתע לסיים את הזוגיות, האם הניצחון עלה להם לראש? 

החברות והלשעבריות חוגגות את הניצחון של גרמניה

בסטיאן שוויינשטייגר - במשך תקופה ארוכה יצא שווייני עם שרה ברנדנר, דוגמנית גרמניה שצעירה ממנו בארבע שנים. שרה נצפתה פעמים רבות על ידי עדשת המצלמה בקהל האוהדים של משחקי הנבחרת ושל קבוצתו של הקשר, באיירן מינכן. ולמרות ששרה התלוותה אליו לברזיל וחגגה איתו את האליפות, עם החזרה לגרמניה החלו לזרום שמועות על פרידה כאשר שוויני שבינתיים מונה לקפטן הנבחרת לאחר פרישת חברו פיליפ להאם, ניצפה בניו יורק יחד עם הטניסאית הסרבית אנה איוונוביץ. עדיין היה חסר משהו שיאשש שהזוג אכן נפרד ואז הגיעה התמונה של הנעליים. על הנעל של הכדורגלן היה מודפס שמה של חברתו שרה, אבל התמונה הראתה ששוויני מחק את השם שלה מהנעל ובכך הבהיר כי הוא ושרה כבר לא. ותוך זמן לא רב הנעל עוטרה בכיתוב חדש שמסגיר את הזוגיות החדשה והישנה שלו: המילה אהבה בשפה הסרבית ולצידה דגל סרביה והמספרים שלו בנבחרת גרמניה ובבאיירן מינכן. 

הטניסאית הסרבית והכדורגלן הגרמני

הכיתוב שהחליף את השם של שרה

מסוט אוזיל - באמצע אוקטובר פירסמה הסוכנות שמייצגת את מנדי קפריסטו כי היא ומסוט אוזיל סיימו את מערכת היחסים ביניהם לאחר שנתיים של זוגיות. הקשר של ארסנל ושל נבחרת גרמניה החליט בצעד תמוה שהרבה כדורגלנים נופלים אליו, לבגוד מאחורי גבה של מנדי, זמרת ודוגמנית גרמנית, עם חברתו של שחקן כדורגל אחר - כריסטיאן ליל, שמשחק היום, פחות או יותר, בלבאנטה הספרדית. 

מסוט ומנדי מדסקסים על המערך המוצלח של גרמניה במשחק הגמר

מנואל נוייר - רק שבוע לאחר שהתפרסמו בצהובונים הקרניים שמסוט אוזיל עשתה לחברתו והפרידה שלה ממנו, היה תורם של מנואל נוייר וזוגתו קת'רין גילש. אחרי שש שנים שבילתה גילש, ספרית במקצועה, עם השוער הטוב בעולם היא ונוייר החליטה לסיים את הקשר הרומנטי ביניהם. חברים משותפים מספרים כי מדובר בהחלטה הדדית שנעשתה באווירה טובה.

נוייר וקת'רין, בזמנים טובים יותר

רון רוברט צילר - הוא הבחור הכי פחות מוכר מחוץ לגרמניה, לעומת שאר האחרים, אבל הוא מקבל הרבה כבוד כשוערה השלישי של נבחרת גרמניה ושוער הבית של קבוצתו האנובר 96. בתחילת ינואר נודע כי גם צילר נפרד מזוגתו ליזה-מארי. צילר אישר את הפרידה ובדומה לחבריו לנבחרת ביקש להשאיר את הפרטים שמורים אצלו. 

האקסית וצילר

ג'רום בואטנג - לאחרונה פורסם בעיתונים כי בואטנג וזוגתו פרודים מזה זמן רב וכי החברה לשעבר התלוננה על אלימות כלפיה מצד הבלם של נבחרת גרמניה ובאיירן מינכן. בטרם הובהרו החשדות, ניצב בואטנג בסיטואציה לא פשוטה, אבל פיליפ להאם ופפ גורדיולה, לא הביעו שום חשש כי האירועים הפרטיים יפריעו לבואטנג לתפקד על המגרש. הם סמכו על הכישורים המקצועיים של בוא בן ה-26 ותפקודו המשובח לאורך כל העונה, הן במינכן והן בנבחרת גרמניה. לאחר שהשתתף בואטנג באימון המסכם של באיירן לפני הטיסה לפורטו, שם ייערך משחק הגומלין הראשון של רבע הגמר, נסע בואטנג לבית המשפט למשפחה במינכן להשתתף בדיון בנוגע לתביעה של האקסית - שרין זנלר. למזלו הטוב, הוא נסע לפורטו בטיסה פרטית לאחר זכייה במשמורת על התאומות שלו ולאחר שהחשדות על אלימות במשפחה בוטלו לגמרי. 

היו ימים בזוגיות של בואטנג

נשארו על הספסל: האקסיות של נוייר, שוויינשטייגר ואוזיל

מסדר חולים

לפני זמן לא רב, שמרגיש כמו נצח, צפיתי במשחק רבע הגמר הראשון בין הפועל קריית שמונה למכבי תל אביב. שידר את המשחק יונתן כהן ולצידו פרשן שלמה שרף. זו הייתה פרשנות שרפית טיפוסית, כאשר המאמן הלאומי לשעבר לא הפסיק להטיח ביקורות במאמן מכבי תל אביב פאקו אסטריין. כשהשריקה למחצית התקרבה ומכבי תל אביב טרם הצליחה למצוא את השער, הביט שרף לספסל של מכבי והתפלא מדוע פאקו לא הכניס להרכב הראשון את טל בן חיים. כהן הסביר לשרף כי בן חיים לא נמצא כשיר במאה אחוז למשחק. שרף המחומם ממילא, כבר רתח כששמע את ההסבר של כהן ולא הבין כיצד יושב על הספסל שחקן שאינו מסוגל לשחק תשעים דקות. "אם הוא יושב על הספסל - סימן שהוא יכול לקחת חלק במשחק כולו", התרעם שרף, והוסיף: "כיצד שחקנים נפצעים בקבוצה עם תקציב גדול כשל מכבי?" גם ההסברים ההגיוניים של כהן כי כדורגל הוא משחק פיזי קשה לא שיכנעו את שרף שהמשיך לבקר את המועדון עד שכדור שנורה מרגלו של ערן זהבי מצאה את השער של קריית שמונה.
שלמה שרף עתיר ניסיון במשחק הכדור ממני - אין כאן ספק, אבל בטענותיו הוא טועה כפליים. לא כל מסופסל כשיר לשחק תשעים דקות, ולהפך - לא כל שחקן פותח מסוגל לסיים אותו. כאשר לוקה מודריץ' חזר מפציעה לסגל ריאל מדריד הוא ישב פעמיים על הספסל. בפעם הראשונה, אנצ'לוטי הכניס אותו בחצי שעה האחרונה למשחק ובמשחק לאחריו הוא אמנם פתח את המשחק אך יצא בדקה השבעים, כשלמעשה התכנון היה שישחק רק שעה, וזאת על מנת להכשיר אותו בהדרגה לשחק משחק מלא מול ברצלונה בקאמפ נוא. לרוע המזל, חזרתו של הקרואטי לא עזרה לריאל לנצח את ברצלונה בקלאסיקו.
שרף שוגה גם בקשר שהוא מייחס בין כסף לפציעות. ברור כשמש שמועדון בעל אמצעים רבים יותר יכול להעניק טיפול טוב יותר לשחקניו אבל אין זה מונע מהם להיפצע. שרף מוזמן להרים את מבטו לאירופה, שם במועדונים היוקרתיים ביותר שחקנים נפצעים. בצער רב וכאב אני מגישה את באיירן כראייה: מאז תחילת העונה [ליתר דיוק, מתישהו ב-2012] לא הייתה פעם אחת שהסגל של באיירן היה מלא ונדמה כי המצב יתמשך עד לסיומה. מזל רע, שחקנים סוחבי פציעות, שחקנים מבוגרים? נדמה שהכל תקף במקרה של הבאוורים.
מוסף הספורט של עיתון ה"בילד" הגרמני כנראה השתעמם במהלך פגרת הנבחרות והחליט לסכם את כל הימים שפצועי באיירן החסירו מחודש יולי 2014. המספר מסתכם ב-1415 ימים! למעלה משלוש שנים. נעדרים בגאווה מהרשימה הזו: מריו גוצה, חואן ברנט ודנטה שלא היו חולים או פצועים [טפו טפו טפו] יום אחד. מי שכן היה חולה ליום אחד בלבד הוא תומס מולר שסבל מהתכווצויות שרירים ברגלו כתוצאה מתסמונת ששמה הבווארי הוא "נשיקת סוס". סבסטיאן רודה וגודיניו הצעיר היו חולים בשפעת ונעדרו גם הם ימים ספורים. בואטנג, לבנדובסקי ומנואל נוייר נחו במשך כמעט שבועיים כל אחד בשל כאבי שרירים ופציעות ברך שונות. גם צ'אבי אלונסו הקשר המוכשר נעדר כמעט שלושה שבועות כתוצאה מפציעה בקרסול ובירך. עד כאן, החלק המינורי ומעכשיו ממשיכים לטפס בסולם ההיעדרויות. מהדי בנעטיה הבלם המרוקני החסיר 38 ימים בעוד אריאן רובן, שנפצע שוב כעת, וקלאודיו פיזארו נעדרו כל אחד עשרה ימים יותר ממנו, יחד עם רפיניה. דויד אלאבה ומיטשל וייסר הצעירים החסירו כמעט 70 יום, כמו גם שני השוערים המחליפים פפה ריינה וטום שטרקה שהותירו את נוייר לתקופה לא קצרה לבדו במערכה. ריברי כבר החסיר יותר מ-80 יום לפני הפציעה הנוכחית שלו ובסטי שווינשטייגר נאלץ לחכות 98 ימים לאחר שחזר מהמונדיאל בטרם יוכל לחזור לאימונים מסודרים. עוברים את רף המאה ימים - פיליפ להאם ששבר את הקרסול במהלך אימון והולגר בדשטובר שנעדר 112 בעקבות פציעות חוזרות ונשנות. בראש הרשימה נמצאים צמד הספרדים חאבי מרטינז שלא שיחק 228 יום וחברו טיאגו אלקנטרה שעקב פציעות בברך לא שיחק כבר 244 ימים!
הפציעה של טיאגו הייתה אכזרית. הוא זכה לשחק רק חמישה משחקים במדי באיירן לפני שנפצע והושבת לזמן ארוך בו בילה את זמנו בבתי חולים ובחדר הכושר של המועדון. לשמחת הקבוצה והאוהדים, טיאגו נלחם והצליח לחזור לאימונים מלאים עם הכדור ועם שאר הסגל. מסיבת החזרה שלו נערכה שבוע שעבר והוא שיחק כעשרים דקות נפלאות בניצחון הבווארי בדורטמונד. חאבי מרטינז גם נמצא בדרך הנכונה להחלמה מלאה וצפוי להצטרף לאימונים עם באיירן עוד כשבועיים. הבשורות הקשות הן שאלאבה, רובן וריברי נפצעו שוב. אלאבה נפגע בברכו בשנית במהלך משחק הכנה של נבחרתו האוסטרית מול בוסניה וצפוי להחסיר כשבעה שבועות תוך תקווה שיוכל להצטרף למשחקי סוף העונה. רובן נפצע לאחר שהוכשל במשחק בו באיירן הובסה בביתה על ידי מונשנגלדבאך ופראנק ריברי עוד סוחב פציעה מהניצחון המסחרר של באיירן על דונייצק בשמינית גמר ליגת האלופות.

טיאגו בחיבוק חם עם להאם לפני העלייה למגרש

באיירן הוא המועדון העשיר בגרמניה [וחוטף על כך ביקורות בלי סוף מהיריבות לליגה] ובין העשירים באירופה עובדה שמעלימה בקלות את הטענות של שרף, אבל ההוכחה המחממת ששרף טעה, לא מסייעת לבאיירן במצבה הנוכחי. אפשרויות ההרכב שעומדות לשימושו של פפ מעטות ביותר והעיתוי גרוע. באיירן נמצאת בשלבי ההכרעה של העונה בבונדסליגה, מול רבע גמר הגביע הגרמני כשתתארח אצל לברקוזן ובעוד כשלושה שבועות עתידה לפגוש את פורטו במסגרת רבע גמר גביע האלופות. בטרם ההכרעות הגורליות הללו, נסעו השחקנים ביום שבת לפגוש את השחורים-צהובים מדורטמונד במסגרת המחזור ה-27 של הבונדסליגה. המפגש האמוציונאלי הזה מכונה בגרמנית "דר קלאסיקר", בדומה ל"אל קלאסיקו" הספרדי. אז אמנם באיירן ניצבת כשלושים נקודות מעל דורטמונד שפתחה את העונה בצורה מביכה מאוד, אך הנתון הזה אינו משחק תפקיד במפגש. ראשית, דורטמונד הצליחה להתאושש במחצית השנייה של העונה, לברוח מהקו התחתון וממוקמת במקום העשירי והיא עדיין שואפת בדרך לא דרך לטפס למקום שיאפשר לה להגיע לליגה האירופאית בשנה הבאה ושנית, יש פה משחק על כבוד. מספיק להביט בלקט שערים מהמשחקים ההיסטוריים בין שתי הקבוצות כדי להבין כמה הרגש משפיע על המהלכים. השיא היה כאשר השתיים נפגשו בגמר ליגת האלופות בשנת 2013 שנערך בוומבלי, בו באיירן ניצחה את דורטמונד והשלימה זכייה בטראבל נחשק. דורטמונד שתמיד נחשבה לאנדרדוג מול הקבוצה העשירה שרוכשת את כל שחקניה, הגיעה למשחק כשידה על העליונה. זה לא היה רק ההרכב הדליל של באיירן, אלא גם העובדה שהיא המארחת. הקהל הביתי שלה הוא מהמדהימים ביותר בקבוצות אירופה, שממלא את האיצטדיון עם המקומות הרבים ביותר בגרמניה, והמשיך לעשות זאת גם ברגעי השפל של הקבוצה. קשה מאוד לשחק בסיגנל-אידונה פארק והתבוסה של השכנה שאלקה 3:0 שם יכולה לאשש זאת. אבל, אפשר גם לנצח קהל ויובנטוס עשתה את מה שדורטמונד עשתה לבלוז וניצחה אותה 3:0 במשחק הגומלין השני של שמינית גמר ליגת האלופות. התבוסה הרחיקה את החלום האירופאי מדורטמונד עוד יותר אבל לא ייאש אותה ודורטמונד מבקשת להמשיך לשאוף מעלה.
הנה ספויילר: באיירן ניצחה 1:0 קטן אבל חשוב את היריבה המרה בביתה ונותר להסביר כיצד עשתה זו. לקלופ אמנם היו יותר קומבינציות הרכביות, אבל הוא ניצב בפני גורם ההפתעה והוא ידע שעליו להכין עצמו לבאיירן "אחרת" והיא בהחלט הייתה כזו. זו הייתה באיירן שמשחקת עם שלושה בלמים חזקים, שחקן קישור אחורי בודד, שני שחקני כנף, שני קשרים קדמיים ושני חלוצים. למרות שנתוני ההחזקה בכדור היו זהים, באיירן בעיקר התגוננה ולמען הפלא זה לא היה מאכזב, זה היה נכון. באיירן חסרה בדריבלים ובשחקנים מהירים בניגוד לדורטמונד שמחזיקה ברויס המתפרץ והמסוכן ובשביל זה הוצב בנעטיה מולו. הבווארים גם לא התיימרו להציג את המשחק המסודר והיפה שלהם כי הלחץ של דורטמונד לא איפשר זאת, אבל הם כן הצליחו ליצור מספר הזדמנויות להבקעה באמצעות כדורים ארוכים שנשלחו אל מולר ולבנדובסקי והפולני הצליח להבקיע שוב מול האקסית לאחר שנגח לשער כדור נהדף של מולר. במחצית השנייה ההזדמנויות של באיירן להבקיע היו אפסיות לעומת ההתקפה הבלתי מתפשרת של דורטמונד שהגיע מכל צד של המגרש. התסכול והעצבנות של השחקנים משתי הקבוצות ניכר בנזיפות של השופט שגם שלף כרטיסים צהובים במקרה הצורך [וגם פיספס כמה מקרים]. שלוש דקות לסיום המשחק הגיעה ההזדמנות המיוחלת של המפסידה כאשר נשרק לזכותה כדור חופשי. הכדור שבעט רויס היה מושלם והבטיח לקבוצתו תיקו, אלמלא השוער הטוב בעולם נעמד בין הקורות והצליח במהלך בלתי יאומן לעצור את החגיגות של המארחים.

מבט על ההצלה המדהימה של נוייר

הבווארים חזרו הביתה עם הפרש של עשר נקודות בינם לבין וולפסבורג, שקשה להגיד שנושפת בעורפם ואילו דורטמונד המאוכזבת נותרה להתנחם באוהדים החמים שלה שניזונים כעת מחרושת השמועות בנוגע לעתיד המקצועי של הקפטן שלהם מאטס הומלס. באיירן צריכה להמשיך להתמודד עם המחסור בשחקני המפתח ההתקפיים שלה וליצור הפתעה שתשאיר גם את לברקוזן הקשוחה המומה. באיירן תצטרך להוכיח לא פעם במשחקים שעוד נותרו העונה כי היא קבוצה שאינה מסתמכת על שחקן אחד, אלא על שיתוף הדדי בין כל השחקנים, אבל אי אפשר להעמיד פנים שהחיסרון בריברי, רובן ואלאבה אינו מורגש.
הכדורגל העולמי ידע פציעות קשות שהותירו את השחקנים והאוהדים בכאב כמעט זהה, אבל מפעם לפעם צצות ידיעות על פציעות שפשוט מעלות גיחוך, הנה שלוש כאלה:
אריאן רובן והתנין - עוד לפני הפציעה הנוכחית, רובן יצא יחד עם חבריו למחנה אימונים בקטאר בזמן חופשת החורף בבונדסליגה. אחד הדיווחים הכי מוזרים שהגיעו משם היה כי תנין נשך את רובן. ההולנדי טוען כי בזמן שניסה להוציא כדור שהועף אל המים במהלך אימון, קרוקודיל נשך אותו באצבע. הסבר חלופי מציע שהתחבושות שנראו על אצבעותיו של רובן הן כתוצאה מהרמת משקולות ואף קרוקדיל לא חשק ברובן כארוחת הצהריים שלו.
אנר ולנסיה וכוס התה - ולנסיה השחקן האקוודורי של ווסטהאם מהפרמיירליג נפצע במספר מקומות ברגלו כאשר דרך על שברי כוס תה בביתו וסיכן את השתתפותו במשחק מול ארסנל. זוהי כנראה הפציעה הכי בריטית בתולדות הכדורגל האנגלי.
שינג'י קאגווה ותיאבון גדול - קגוואה שחקנה של דורטמונד, שיחק במנצ'סטר יונייטד בעונה רעה מאוד תחת המאמן דיוויד מויס. כשמויס נשאל מדוע יחמיץ קגוואה את המשחק בין יונייטד לניוקאסל, מויס הסביר שקגוואה פשוט הגזים באכילה והקיבה המפוצצת שלו לא מאפשרת לו לשחק.

רובן והתנין - היה או לא היה?